News

“הילדה מחליפה חברים, לא מתמידה בקשרים”

“היא אלופה בלגשת ולדבר, לצחקק ולהתחבר עם ילדים. היא יוצרת קשרים וחברויות בדקות, וכולם מתלהבים ממנה ומהפתיחות שלה, אבל כשצריך להתמיד בקשר – נמאס לה מהר. לא בא לה להתמודד עם אתגרים וסיבוכים בעלילה, אז היא חותכת” (אם לילדה בת 11).

4 צפייה בגלריה

היכולת ליצור חברויות, והיכולת לשמור עליהן

היכולת ליצור חברויות, והיכולת לשמור עליהן

היכולת ליצור חברויות, והיכולת לשמור עליהן

(צילום: shutterstock)

לעומת זאת, לא לכל הילדים קל להתחיל לדבר עם ילדים שהם לא מכירים – עבור חלקם זה ממש בלתי אפשרי. אכן, ילדים רבים חווים ביישנות או חוסר ביטחון בדרגות שונות, ולא מוכנים או לא מצליחים להתנסות ביצירת קשרים חדשים. אבל לא על הילדים האלה נדבר כאן, אלא דווקא על הילדים שמצטיינים ביצירת קשרים – אלה שתמיד ניגשים, מחייכים ומדברים, שיודעים בדיוק מה לומר ולמי כדי “להניע” קשר חדש. אז אם הכול כל כך קל וחיובי, היכן מסתתרת הבעיה?

בכתבה זאת נעסוק בפרופיל חברתי ייחודי של ילדים שקל להם יותר ליצור קשרים, כי הם מאופיינים בפתיחות וחברותיות, אך קשה להם לשמר את הקשרים שיצרו ולהעמיק אותם. הורים רבים מתארים את ילדיהם ככאלה, ותוהים ממה זה נובע ואיך ניתן לסייע להם לפתח את היכולות החסרות להם כדי ליצור חברויות מספקות, יציבות ועמוקות יותר.

4 צפייה בגלריה

“אימא, משעמם לי להיות איתו!”

(צילום: shutterstock)

אין ספק שלילדים שיודעים ליצור קשר ספונטני עם בני גילם, ומתחברים בקלות לאחרים, יש יתרון חברתי ורגשי בולט שיכול לעזור במצבים רבים, בעיקר סביב שינויים והתחלות חדשות. חשוב שילדים כאלה יידעו להעריך את עצמם על התכונות האלה, ולא לראות בהן משהו מובן מאליו. כהורים, חשוב שנדגיש בפניהם את התכונות הטובות שלהם שכוללות פתיחות ומיומנויות חברתיות טובות.

  • רוצים לשתף אותנו בסיפור שלכם? כתבו לנו

אפשר לראות ביכולת ליצור קשר, וביכולת להתמיד בקשר, שתי יכולות שונות המצריכות מיומנויות חברתיות אחרות מהילדים. היכולת ליצור קשר ראשוני קשורה ליוזמה, לפתיחות, ליכולת טובה ליצירת “סמול טוק” ולפתח שיחה, לכריזמה, ליכולת לעורר עניין באחרים ולעוד מאפיינים דומים.

היכולת לשמר קשרים דורשת יכולות שונות לחלוטין, למשל כאלה הנוגעות לדחיית סיפוקים, להתמודדות עם קשיים ולמיומנויות לפתרון בעיות, לאופטימיות, להכלה, לשיפוטיות נמוכה ועוד. אם כן, ניתן לראות שהיכולת לשמר קשרים לטווח ארוך דורשת מיומנויות חברתיות מורכבות יותר. כשילד מודע לכך שהיכולות האלה שונות ומצריכות ממנו דברים אחרים, יכולה להתרחש לעיתים (אם הילד בשל לכך) התחלה של לקיחת אחריות, שהיא מצב שונה מהאשמת הסביבה החברתית בכך שהחברויות לא שורדות או מעמיקות.

4 צפייה בגלריה

“יש מי שחושש שאם יכירו אותו באמת – לא יאהבו אותו”

(צילום: shutterstock)

מבחינת טמפרמנט ואישיות, ילדים שמתקשים לשמר קשרים יאופיינו לעיתים בסף תסכול נמוך. הביטוי החברתי לכך יהיה שהם יתקשו יותר לשאת תסכולים חברתיים, וכשיצוצו קשיים – הם יעדיפו להתרחק או לחתוך את החברות ולא להשהות את התגובה, לחשוב מה הם מרגישים או מה הם רוצים לעשות, ואז להתמודד עם הקושי באופן אקטיבי שחותר לפתרון.

“לפעמים, הקושי לשמור על קשרים יציבים נובע מחוסר ביטחון, חרדה להיעזב או להידחות, או תחושה פנימית של הילד שאיש לא יאהב אותו אם יכיר אותו באמת. הילד רוצה ‘להקדים תרופה למכה’ ולהיות הראשון שמסיים את הקשר עם החבר, גם אם אינו מודע לכך”

לעיתים הקושי של ילדים כאלה יהיה טמון בכך שאין להם את היכולות הדרושות לפתרון בעיות רגשיות או חברתיות מורכבות. נזכיר, כי כדי לפתור בעיות נדרשת מודעות לחלקו של כל צד בקונפליקט, יכולת להיכנס רגשית ל”נעליו” של הצד השני, ולחשיבה גמישה ויצירתית על אפשרויות לפתרון או על פשרות. יש ילדים שיתקשו לסלוח וירצו לנקום בצד השני או להעניש אותו, וזה מה שימנע מהם בסופו של דבר את הפתרון.

ויש ילדים עם אגו שברירי, שכל קונפליקט עלול לגרום להם להרגיש נחותים וחסרי ערך, להגיב בעלבון והסתגרות, או לחילופין – לתקיפת הצד השני. יש גם ילדים עם נטייה להשתעמם בקלות, כאלה שיחפשו אחר גירויים חדשים ומעניינים ויתקשו לשאת קשר יציב ומוכר. ילדים אלה עשויים למשל להתלונן שחבר כזה או אחר משעמם אותם, שאין להם מה לעשות איתו יחד, או שאין להם על מה לדבר.

לפעמים, הקושי לשמור על קשרים יציבים נובע מחוסר ביטחון, חרדה עמוקה יותר להיעזב או להידחות, או תחושה פנימית של הילד שאיש לא יוכל לאהוב אותו אם יכיר אותו באמת ולאורך זמן. במקרים כאלה, הילד רוצה “להקדים תרופה למכה” ולהיות זה שמסיים את הקשר עם החבר ראשון, גם אם אינו מודע לכך באופן מלא.

ראשית, עלינו להבין את הסיבה לקושי של הילדים שלנו לשמר קשרים, ולפעול בהתאם להבנתנו. מובן שאם הם לא ממש משתפים אותנו, יהיה לנו קשה יותר לפענח את הסיבות שעומדות מאחורי הקושי, אך מההיכרות שלנו איתם, נוכל לשער.

אם מדובר במאפיינים רגשיים של הילד כמו חוסר ביטחון או פחד מדחייה, ניתן לסייע בדרכים עקיפות (ולא על ידי דיבור על קשריו החברתיים) שייתנו חיזוק לביטחון העצמי שלו. למשל, נוכל לעזור לו לגלות מה הוא אוהב, במה הוא טוב, למצוא חוגים או מסגרות חברתיות אליהן הוא חש שייכות, ולתת לו הרבה ביטחון ועידוד בבית.

“אם במערכות היחסים האישיות והעסקיות שלנו הילדים יראו אותנו ‘טורקים דלתות’, מנתקים קשרים בזעם, או לא מצליחים ‘לנקות’ כעסים – הם ילמדו מאיתנו, וזה יפגע ביכולתם לשמר קשרים יציבים”

אם מדובר במיומנויות שחסרות לילד כמו יכולת לדחות סיפוקים, הגמשת החשיבה או יכולת לפתור בעיות – נוכל לסייע על ידי עבודה על הדברים בבית. למשל, בשיח שלנו עם הילד נוכל להציג כמה אפשרויות או “תסריטים” לפתירת קונפליקט או בעיה, וכך נלמד אותו להגמיש את החשיבה ולחתור לפתרון.

יש לזכור שהמודל שאנחנו נותנים לילדים חשוב יותר מכל דבר שנאמר להם במילים. אם הם יראו אותנו מקיימים קשרים יציבים, פותרים קונפליקטים בגמישות, מתגברים על משברים בקשר ומצליחים לומר מה מפריע לנו – זה יכול ללמד אותם הרבה על ידי חיקוי ו”ספיגה” של המודל שאנחנו נותנים להם.

כהורים, ככל שנצליח לתת לילדים מודל לחמלה, קבלה ומחילה לאנשים הקרובים לנו, כך נעזור להם להישאר באופן יציב במערכות היחסים שהם רוקמים. הישארות בתוך קשרים מצריכה מידה רבה של הבלגה, התפשרות, ויכולת להתחיל כל פעם מחדש, בלי למחוק את מה שקרה, אך עם יכולת לסלוח לצד השני ולא לנטור טינה.

אם במערכות היחסים האישיות והעסקיות שלנו הילדים יראו אותנו “טורקים דלתות”, מנתקים קשרים בזעם, או לא מצליחים “לנקות” כעסים – הם ילמדו זאת מאיתנו, והדבר יפגע ביכולתם לשמר מערכות יחסים יציבות.

רמת המעורבות של ההורים בבחירת החברים וביחסים עם החברים יכולה גם היא להשפיע. לעיתים, אנחנו כהורים נרצה לכוון את הילדים לשמר מערכות יחסים מסוימות ולנתק אחרות. יש לזכור שבחירת החברים של הילדים מונעת מצרכים רגשיים פנימיים של הילדים ואינה מקרית. כך לדוגמה, הילדים יבחרו לפעמים חברים פרועים, או לחילופין רגועים, כי הם רוצים לבטא צד כזה או אחר בעצמם, כי זה מאזן אותם או כי הם בשלב התפתחותי שהם מחפשים לנמשכים לתרגל דברים מסוימים.

הורים שמתערבים ברמה של הבעת עמדה חזקה נגד קשר מסוים או איסור שלו, מפרים איזון חברתי ורגשי טבעי, ולעיתים עלולים ליצור הפרעה ביכולת של הילד להתנהל במרחב החברתי בהתאם ליכולותיו וצרכיו. למשל, ילד שמנתק קשרים בגלל דרישה של הוריו, ומתחבר לחברים אחרים שאינם מתאימים לו ושאינו מתחבר אליהם באופן אותנטי, לא יצליח לשמר את הקשרים האלה.

חשוב להדגיש – מובן שאם הילד שלנו נמצא במערכת יחסים פוגענית או הרסנית, מצופה שנתערב, אך עם זאת עמדתנו צריכה פחות להישמע כשמדובר בקשרים חברתיים נורמטיביים שאנחנו כהורים אוהבים או מעדיפים יותר או פחות.

4 צפייה בגלריה

“המודל שאנחנו נותנים לילדים חשוב ממה שנאמר להם במילים”

(צילום: shutterstock)

יש לזכור כי למרות שהתרבות שלנו מקדשת את ערך היציבות, לא תמיד יציבות של שנים רבות בפרופיל החברתי של ילדים מיטיבה עימם. לעיתים ילדים עוברים שינויים משמעותיים באופיים ובצורת ההתנהלות שלהם, והחלפת המעגל החברתי יכולה רק לעשות להם טוב – כי כך הם יתחברו לילדים שיותר מתאימים למי שהם כעת.

לעיתים, דבקות באותם חברים אינה מגיעה ממקום של יכולת גבוהה לשמר ולטפח קשרים, אלא דווקא מתוך פאסיביות וקושי ליזום ולהוביל שינויים. יש גם נורמות תרבותיות שמאפיינות כיום בני נוער, של פתיחות לאופציות שונות והיעדר מחויבות לבחירה אחת ספציפית של זהות חברתית, מינית ואישית, מה שיכול להוביל למעברים חברתיים תכופים בין חברים, ובין קבוצות שייכות.

ולסיכום, חשוב שאנחנו כהורים נדע לבחון את הדברים על פי המצב הרגשי והאישי של הילד הספציפי שלנו, ושננסה להעריך עד כמה הוא מאושר ומסופק בחייו החברתיים – ופחות על פי אקסיומות שקובעות שיציבות חברתית לאורך שנים היא תכונה טובה, וכן לפי ההנחה שתנועה תכופה או בדיקת אפשרויות אינה מיטיבה עם הילד שלנו.

לעיתים דווקא התנועה מתאימה לילדים שלנו, ומאפשרת להם להתנסות, לבדוק, לשנות, להתמקם יותר נכון ולמצוא את מקומם החברתי בהדרגה. במקרים אחרים, הילדים זקוקים לרוגע וליציבות במערכות היחסים שלהם, ואז כדאי להציע להם הכוונה ועזרה שלנו, או של איש מקצוע, על מנת לעבוד על המיומנויות החברתיות הנחוצות להם כדי להגיע לשם.

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, מנהלת את מרכז גרתי לטיפול רגשי בילדים נוער ומבוגרים

Related Articles

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Back to top button